דיני תקשורת – עדכוני משפט ורגולציה בטלקום ובמדיה 

גיליון 74, יולי 2014

 

עורך: עו"ד אמיר ונג

מערכת: עו"ד בועז סיטי, עו"ד מיקי יאטקובסקי, מור מחלוף

 

עדכוני פסיקה

 

דמי שימוש א': נדחתה תביעה על סך 20 מיליון ש"ח שהגישה טבע הדברים נגד הוט והתקבלה התביעה שכנגד הנוגעת לתשלום דמי שימוש בסך 1.75 מיליון ש"ח.הסכסוך נסב על החלטת שר התקשורת לפיה הוט זכאית לדמי שימוש מערוץ טבע הדברים ועל טענות טבע הדברים כי הוט הביאה לכישלון הערוץ באמצעים שונים (אי פרסומו של לוח המשדרים בעיתון, אי מתן שירותי חיוב וגבייה ועוד). בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת ענת ברון) דחה את התביעה של טבע הדברים. נקבע כי אין בסיס לטענה, כאילו הסיבה לכישלון הערוץ נעוצה בהוט. לא עלה בידי התובעת להוכיח כי נפל פגם בהתנהלותה של הוט, וגם לא כי פגם שכזה הסב לטבע הדברים נזק כלשהו. אשר לתביעה שכנגד הנוגעת לתשלום דמי שימוש על ידי טבע הדברים, בית המשפט קיבל את התביעה. נקבע כי קיימת הצדקה להטיל על מנהלה של טבע הדברים אחריות לתשלום דמי השימוש, לאור כך שהוא אחראי להתנהלות החברה, הכווין את מעשיה ופעולותיה ופעל בחוסר תום לב בניהול עסקיה באופן שהביא לריקון קופתה. לפיכך, נפסק כי טבע הדברים ומנהלה ישלמו להוט, ביחד ולחוד, סך של כ-1.75 מיליון ש"ח, בצירוף 40 אלף ש"ח הוצאות משפט. ת"א 44926-05-10 טבע הדברים החברה לחקר האדם והסובב בע"מ נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 3.7.2014).

דמי שימוש ב': בית המשפט העליון דחה את עתירתה של יס נגד תיקון 44 לחוק התקשורת, אשר שלל ממנה את הזכות לקבל דמי שימוש מהערוצים היעודיים.הטענה המרכזית של יס הייתה כי תיקון 44, המקנה לערוצים ייעודיים פטור מתשלום עבור שימוש בתשתיותיה (שבאמצעותן מועברים שידורי הערוצים), פוגע בזכות היסוד של yesלקניין באופן בלתי חוקתי. היא אף טענה כי נסיבות חקיקת התיקון חריגות ופסולות. בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (כב' השופטת מרים נאור) היה מוכן להניח בפתח הדיון, כי זכויות שהוקנו ליס על פי רישיון שלטוני מהוות "קניין חדש" ומתעלות לדרגה של זכות חוקתית וכי שלילת דמי המעבר ממנה בגין העברת הערוצים היעודיים מהווה פגיעה בזכות חוקתית זו. עם זאת, נקבע כי הפגיעה עומדת בתנאי פסקת ההגבלה. כב' השופט צבי זילברטל הצטרף לתוצאתה של כב' השופטת נאור והביע את הסכמתו לנטייתה להכיר בכך שזכות הנובעת מהרישיון שהוענק לעותרת עשויה להיחשב כזכות קניינית הראויה להגנה חוקתית מפני פגיעה בה. מנגד, כב' השופטת אסתר חיות הצטרפה לתוצאה אך העדיפה להותיר את שאלת הזכות הקניינית-חוקתית בצריך עיון. לאור זאת, נקבע (בפסק דינה של כב' השופטת נאור) כי על אף שהליכי החקיקה מעוררים אי נחת, ככל שהתיקון פוגע בזכות הקניין של יס, הרי שפגיעה זו היא כדין. לפיכך, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות. בג"ץ 6792/10 די.בי.אס שרותי לווין (1998) בע"מ נ' כנסת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 20.7.2014). העותרת יוצגה ע"י עו"ד פורת ועו"ד אבטובי, המשיבה 1 יוצגה ע"י עו"ד בליי, המשיבות 2-4 יוצגו ע"י עו"ד הלמן, המשיבה 5 יוצגה ע"י עו"ד אברמוביץ ועו"ד ארביב, המשיבה 6 יוצגה ע"י עו"ד ונג (ממשרד רון גזית, רוטנברג ושות'), המשיבה 7 יוצגה ע"י עו"ד גור אריה והמשיבה 8 יוצגה ע"י עו"ד אגמון.

 

במסגרת תביעת מוציא לאור נגד שלי יחימוביץ' בית המשפט דן בקיומן של זכויות יוצרים בראיון עיתונאי. באתר האינטרנט של יחימוביץ' פורסמו חלקים מראיון – שאלות ותשובות – שנערך על ידי המקומון בבעלות התובע. התובע טען להפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר שלא במשפט. בית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופטת רונית פינצ'וק) דחה את התביעה. בית המשפט קבע כי הראיון נכנס לגדר "כתבה", כאשר הרף הנדרש לכך שראיון, מבחינת אופי השאלות שנשאלו, יחסה תחת הגדרה זו הנו מינימאלי. באשר לטענה כי התובע אינו יכול להיחשב כ"יוצר" מאחר שהוא אינו יכול לטעון למקוריות בדברים שנאמרים על ידי אדם אחר ולתבוע בעלות בזכות יוצרים בהם – בית המשפט ניתח את דרישת המקוריות וקבע שהיא מתקיימת, כאשר המקוריות נובעת מכך שהראיון מעוצב על-ידי המראיין באמצעות השאלות. נקבע כי הכתבה חוסה תחת הגנת זכויות יוצרים, והעתקתה או העתקה של קטעים ממנה, מהווים הפרה של זכויות אלו. עם זאת, ליחימוביץ' עומדת הגנת השימוש ההוגן לצורך סקירה לפי חוק זכות יוצרים. ת"א 57588-05-12 דנון תקשורת תדמיתית בע"מ נ' יחימוביץ' (פורסם בנבו, 3.7.2014). התובע יוצג ע"י עו"ד שטייף ועו"ד רובינשטיין והנתבעת יוצגה ע"י עו"ד צלרמאיר ועו"ד שמעוני.

 

נדחתה תביעת לשון הרע בסך 3 מיליון ש"ח שהוגשה נגד שלמה שרף וערוץ הספורט. התביעה הוגשה על ידי הבעלים של קבוצת כדורגל ובנו, שחקן בקבוצה, לאחר שבמסגרת תוכנית טלוויזיה אמר הנתבע כי התובע רכש את הקבוצה כ"צעצוע" עבור בנו, כי מאמן הקבוצה פוטר כיוון שבחר שלא לשתף את הבן במשחקים וכי אשתו של התובע קיללה את המאמן. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופטת יהודית שבח) ניתח את השאלה האם הפרסום מהווה לשון הרע. נקבע כי התוכנית כוללת פרסום לשון הרע כלפי התובע, משהאמירות בה עשויות להשפילו או לבזותו בעיני הבריות. עם זאת, רכיביו העובדתיים העיקריים של הפרסום אומתו, הוכח שהיה בפרסום עניין ציבורי, הפרסום לא חרג מתחום הסביר וחוסה תחת הגנת תום הלב. התביעה נדחתה והתובעים חויבו בסך של 35,000 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכ"ט. ת"א 27152-03-12 ספיר ואח' נ' שרף ואח' (פורסם בנבו, 6.7.2014). התובעים יוצגו ע"י עו"ד בומבך והנתבעים יוצגו ע"י עו"ד יצחק.

 

משרד התקשורת

משרד התקשורת יאפשר לכל מפעיל סלולרי קיים להשתמש בפס תדרים ברוחב 5 מה"צ בתחום ה-1800 מה"ץ בטכנולוגיית LTE. ההודעה נמסרה בהמשך למכרז התדרים לדור 4 שהפיץ המשרד (שנסקרה בניוזלטר #73 מיום 9.7.2014). אם למפעיל אין הקצאה שכזו כיום, המשרד יקצה לו באופן זמני פס תדרים רוחב פס מתאים על מנת לאפשר הזדמנות שווה. המשרד יחייב את המפעילים לשמור על יחס השקעה זהה בין הפריפריה למרכז באספקת השירותים המתקדמים ללקוחות והם יידרשו לבקש אישור לעשות שימוש בפס תדרים מקביל לטובת טכנולוגיית LTE ביהודה ושומרון. בנוסף, הם יידרשו להימנע מאפליית מפעילים המתארחים ברשתם ולא יוכלו להפלות בין מנוייהם לעניין תעריפי השירותים. המשרד יהיה רשאי לשנות את מיקום התדרים בתחום ה-1800 מה"ץ לאור תוצאות המכרז והקצאות זמניות למפעילי סלולר אשר לא מוקצה להם רוחב פס כאמור, תפקענה בסיומו. להודעת המשרד מיום 13.7.2014.

 

משרד התקשורת הטיל עיצומים כספיים בסך כולל של כ-430 אלף ש"ח על החברות סלקום ו-013 נטוויז'ן בגין אי אספקה של שירות סינון מפני אתרים ותכנים פוגעניים ללא תשלום. מנויים של סלקום ו-013 ביקשו לקבל שירות סינון מפני אתרי אינטרנט ותכנים פוגעניים, ללא תשלום, כפי שמחייבת האסדרה. במרבית המקרים שנבדקו, נציגי השירות בחברות הסכימו לספק אך ורק תוכנות הגנה בתשלום, וזאת בניגוד להוראות החוק. לפיכך, הוטלו העיצומים כאמור. להודעת המשרד מיום 14.7.2014.

 

משרד התקשורת הפיץ נוסח הצעת חוק לשידור מערך עידן פלוס גם באינטרנט.משרד התקשורת הפיץ את הצעת החוק שתחייב את הרשות השניה להקים אתר אינטרנט שיאפשר לכל אזרח גישה לצפיה בערוצי עידן פלוס (הכוללים את ערוצים: 33 ,1,2,10 ו-99) דרך האינטרנט, ללא תמורה. בהצעת החוק מוצע לאפשר גם לגורמים מסחריים להפיץ לציבור באינטרנט את שידורי אותם ערוצים, בלי שיצטרכו לשלם עבור זכויות השידור, וזאת בתנאי שהפצת השידורים תיעשה בארץ, בזמן אמיתי, בצורה רציפה, ללא עריכה וללא קבלת תמורה. להודעת הרשות מיום 14.7.2014.